7.3 Breishis 5787

1) Preparing Hoshanos for young children; source in Yerushalmi:[1]

2) Our front yard has a very wide opening to the street - more than ten amos. We have gates, so when they’re closed we’re good. What about when they are opened?[2]

3) One who spent time in jail because of financial issues, does he recite ברכת הגומל when he is released?[3]

4) Why is there a strong preference to wear a Talis-Koton made of wool?[4]

5) Shmini Atzeres was on Shabbos. In error, I davened the Shabbos version for Mincha, but included Shmini Atzeres in the brocho Retzei. Was I yoitze?[5]

6) On Shabbos, 1st day of Succos, I bentschedLulav. When bentsching Lulav on Sunday, should I say the brocho of Shehecheyonu?[6]

7) In error, someone affixed a Mezuza on Sunday, 2nd dayof Succos. Does he have to take it down and then reaffix it on a weekday?[7]

8) A clean pot was left in the Succah on Shabbos morning, 1st day of Yomtov. May one lift it in order to respect the Succah, or that isn’t considered LeTzorech Mekomo?[8]

9) On Yom Kipur we had a four-hour break. When rewrapping myself with my Tallis for Mincha – must I recite a new brocho over the Tallis?[9]

10) Revisiting the question of giving out toys to children on Shabbos or Yomtov:[10]

11) End-knot of Rebbe’s Tzitzis was a triple knot. [11]

Index to previous Panorama Shiurim: PanoramaIndex 2 - Google Docs

To sponsor a Shiur – to honour a special occasion -contact: [email protected]

[1] ראה ירושלמי ר"הפ"ד ה"ח – ש'ערבה' שייך גם לקטנים. וכן מנהגנו, ראה אוצר מנהגיחב"ד – תשרי ע' שלד. אלא שבקרבן העדה משמע שמטעם השתתפות הקטנים לכן הועברוהתקיעות למוסף. אליבי' גם הושענות צ"ל במוסף. על חילוקי המנהגים בהושענות אםאחר מוסף או אחר הלל – ראה ערוך השלחן או"ח סי' תרנט ס"ב. אכן דבריקה"ע מוקשים, כי בירושלמי משמע שהשתתפות הקטנים בתקיעות של שחרית היא שגרמהלאויבים לחשוש למרד.

[2] מסקנת שו"ת מנחתיצחק ח"ו סי' לד דשפיר דמי. כי אף לשיטת החזו"א דהיתר דלתות לרה"רמיירי כשיש גם צורת הפתח, היינו לגבי היתר רה"ר, משא"כ בהיתר רה"י.

[3] בדין "חבוש בביתהאסורים" (או"ח סי' ריט ס"א) מוסיף המג"א (שם סק"א)דהיינו בחבוש על עסקי נפשות. אבל אדה"ז (סדר ברכת הנהנין פי"ג ה"ב)הוסיף דה"ה בחבוש על עסקי ממון – אם היה מעונה בכבלי ברזל. בביאור הלכה השיגעל אדה"ז, שהרי בשאר המצבים לא דרשו מקרא כפשוטו, ומאי שנאבזה? בזה שאדה"ז דורש הפסוק, ראהלקו"ש חי"ז פ' אמור שיחה ד' הערה 24.

[4] שוע"ר סי' טס"ד.

[5] בס' שגיאות מי יבין(ח"ב סי' לה ס"ל) מורה לא לחזור, אבל י"א שחייב לחזור. לשוןשוע"ר סי' תפז ס"ג מטים דלא יצא, שלא הזכיר החג "כבר" בברכההאמצעית כ"א אח"כ.

[6] ראה פסקי תשובות סי' תרסבס"א.

[7] השווה ליו"ד סי' יאס"ב שהשוחט בשבת שחיטתו כשירה.

[8] דין קדירה בסוכה – שוע"ר סי' תרלט ס"ב.במשנ"ב מהד' 'דרשו' סימן שח הע' 21 מביא מחלוקת פוסקי דורנו אם הסרת חפץהפוגע באוירה של שבת נחשבת "לצורך מקומה". אגב: מובא שהרב אלישיבז"ל התיר הבאת סיר לסוכה בשמע"צ להרוצה לישון בה, מדין טלטול לצורךגופה.

[9] גם בהלכות ציצית שבסדור (ע' תרטז) ברור שלאחר כמהשעות צריך לברך שנית, גם אם נשארה עליו ט"ק. אך לא זו הדרך - לקצר התפלה שליו"כ להספיק הפסקה כה ארוכה. עדות לכך שאין אומרים 'עלינו' ביוה"כ עדאחר נעילה - כי אין "יציאה מבית הכנסת" ביו"כ. וכן מוכח בשוע"ר,שבר"ה מונה האפשרות למול אחר יציאה מביהכ"נ - כשמלים בבית. וביו"כאין אפשרות זו מוזכרת. ובס' המנהגים מחדש לעשות הפסקה לכל הפחות - ג' רביעי שעה.אבל ד' שעות!

[10]אולי דין משלוח דורון תפילין ביו"ט - היינו בהשאלה.

[11]תוד"ה לא יפחות מז', מנחות לט, א.​