6.40 Eikev 5786

1) When I do שנים מקרא, should I do both times with trop or isonce enough?[1]

2) One who missed Ya’ale v’Yovoi at Maariv of Rosh Chodesh“is not obliged to repeat the Shmoine Esrei”. Is he permitted to repeat if heso wishes?[2]

3) After Kiddush in Shul, our Ladies Auxiliary tidy up and wash the dishes. Isthat okay?[3]

4) For some reason I davened Musaf after Mincha. For וינוחו בו or בם, which do I follow?[4]

5) Should the Bal Korei be holding the Eitz Chaim when leining?[5]6) May I wear crocs or open-backed slippers in the street on Shabbos?[6]

7) Is saying "Good Shabbos” before Shabbostantamount to accepting Shabbos?[7]

8) May one embroider a new Poroiches during the Nine Days?[8]

9) When checking my Tzitzis, I noticed that the thread had unraveled within the knot:[9]

10) Feedback about chick-peas needing to be Bishul Yisroel:[10]

11) Feedback about Kiddush Shabbos day and someone else drinks the wine:[11]

https://us02web.zoom.us/j/9764852268?omn=83012203069

Index to previous Panorama Shiurim: PanoramaIndex 2 - Google Docs

To sponsor a Shiur – to honour a special occasion -contact: [email protected]

[1] מחזיק ברכה או"ח סי'רפה סק"ח מזהיר לקרוא בטעמים. ואינו מבחין בין פ"א לפ"ב. וראהרשימת היומן ע' רכא.

[2] בסדור דרך החיים – הובאבסדור תהלת ה' לפני 'רצה' - "אין צריך לחזור". אבל בשו"ע סי'תכב ס"א מבואר דאינו חוזר – אף באמצע תפלתו, וכמפורש בשו"ע סי' רצדס"ה (בשוע"רשם ס"ז). ובסדורי (ח"א ע' יז הע' 65) הבאתי שבכמה מקומות הלשון"אינו צריך" פירושו כבאידיש: "מ'דארף אזוי נישט טאן", היינושאסור לעשות כן.

[3] ראה שמירת שבת כהלכתהפכ"ח ספ"ט. וגן בספ"ח שם אוסר לנקות אולם-שמחות בגמר השימוש בו.

[4] בנעילה אנו אומרים "שבתות . . בם",והטעם "שהיא לאחר מנחה" (ס' המנהגים ע' 64). ועדיין יש לחלק, כי שםהיינו זמנה.

[5] בשו"ע או"ח סי'קלט סי"א איתא שיאחוז בשעת הברכה. והיינו להעולה. אבל הטעם (ברמ"א שם) -"לא תמוש ספר התורה הזה מפיך, חזק ואמץ" – משמע גם על הקורא (בפרט לדעתהראשונים שעיקר הברכה של העולה היא במקום הבעל-קורא – כבשו"ת צמח צדקאו"ח סי' לה). וכן מנהג העולם.

[6] באו"ח סי' שא סט"ז הביא הרמ"א שישאוסרים לצאת בשבת בפאנטיניש, הובא בשוע"ר שם סי"ב. בפס"ת )שם אות כד, בשם קצות השלחן סי' קטו הע' טו) מקיל.

[7] כן סיפר הרה"ג ר'ישראל פרידמאן ע"ה בשם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ור'זלמן יפה ע"ה בשם כ"ק אדמו"ר זי"ע (לקט הליכות ומנהגי שבתקודש (זליגסון) ע' 7. ויש לעיין אם יש ליזהר בזה גם בדיעבד, להימנע ממלאכה אחרישהתבטא "גוט שבת".

[8] מנהג לא לטוות צמר קשורעם ביטול העבודה באבן השתיי' (שו"ע סי' תקנא ס"ח). האיסור לתפור בגדיםחדשים (שם ס"ז) משמע דהיינו בגדים דוקא. ולצורך נישואין מותר (משנ"ב שםס"ק מו). הנלמד מ"בצע אמרתו" = "בזע פורפירא דילי'", הואטעם ביטול מצות ציצית בשח​רית של ת"ב (סי' תקנהס"א).

[9] שוע"ר סי' יבס"ז. וכאשר הקלקול הוא בתוך הגדיל, הרי גם לא נשאר כדי עניבה – ראה סדור רבנוהזקן ח"א ע' פו ובהע' 131.

[10]א) חשש בבתי-חרושת שאותם אדים וכו'משמשים מאכלות אסורות; ב) אם הם ראויים לאכילה ע"י שריי', הוי כנאכל חי?ולענ"ד צ"ל "נאכל" חי, לא רק "ראוי לאכילה" חי.

[11]בפסקי תשובות סי' רפט:ג מתיר הדבר,כי דינו כברכת המצוות.